ברכות ז,ע"א: שעת כעסו של הקב"ה

ההוא צדוקי דהוה בשבבותיה דר' יהושע בן לוי הוה קא מצער  ליה טובא בקראי.
יומא חד שקל תרנגולא ואוקמיה בין כרעי' דערסא^א ועיין ביה
סבר כי מטא ההיא שעתא^ב  אלטייה^ג .
כי מטא ההיא שעתא ניים ,
אמר : ש''מ לאו אורח^ד ארעא למעבד הכי^ה ,
 {תהילים קמה-ט} ורחמיו על כל מעשיו^ו  כתיב וכתיב {משלי יז-כו} גם ענוש לצדיק לא טוב^ז (ברכות ז,ע"א)

***הרקע למעשה:
וכמה זעמו רגע וכמה רגע א''ר אבין ואיתימא רבי אבינא רגע כמימריה. ומנא לן דרגע רתח שנא' {תהילים ל-ו} כי רגע באפו חיים ברצונו ואב''א מהכא {ישעיה כו-כ} חבי כמעט רגע עד יעבור זעם ואימת רתח אמר אביי בהנך תלת שעי קמייתא כי חיורא כרבלתא דתרנגולא וקאי אחד כרעא כל שעתא ושעתא נמי קאי הכי כל שעתא אית ביה שורייקי סומקי בההיא שעתא לית ביה שורייקי סומקי (שם,שם)
 מדוע דווקא סימנים אלו?
התרנגול נחון בבינה יתרה ויודע להבין בין הזמנים וכמאמר הפסוק:"או מי נתן לשכווי בינה"ושכוי הוא תרנגול,וכשמרגיש בשעת הכעס מתמלא חרדה וכרבולתו מלבינה שהחרדה מסלקת דמים ואזיל סומקא ואתא חיורא (אוצרות האגדה,עין יעקב השלם,הוצ' מכון המאור,שם)


א.מדוע העמיד את התרנגול בין רגלי המיטה?
אם היה מעמיד את התרנגול בחדר ישיבתו היה הצדוקי מבין שהעמידו שם כדי לידע את הזמן שיצליח לקללו ולא היה בא אליו לביתו לצערו בשלוש שעות ראשונות של היום לכך התחכם ר' יהושע בן לוי והעמיד את התרנגול דווקא בין רגלי מיטתו, שבזה יחשוב הצדוקי שהעמידו שם שיוכל להתעורר בחצות הלילה (ע"פ בניהו, מתוך מתיבתא,שם)


ב.אם בלעם היה היחיד שידע לכוון לרגע כעסו של ה' כיצד חשב ריב"ל לעשות כן גם?
על ידי התרנגול אף אנשים אחרים יכולים לכוון לאותה שעה אבל לכוון לכך ללא תרגנול רק בלעם היה יכול (ע"פ פרחי כהונה, מתוך ילקוט ביאורים, מתיבתא,שם)

ג.מדוע ביקש ריב"ל להעניש את הצדוקי דווקא באופן זה?
לפי שאותו צדוקי היה מצער אותו על פירוש פסוקים וממילא היה מגיע לזלזול בה' ובתורתו הרי שחשב ריב"ל לקנא לה' וביקש להיעזר בשעת כעסו כדי להעניש את אותו צדוקי וזו היתה ההווא אמינא שלו למעשהו זה אלא שהבין בסופו של דבר שא הקב"ה היה רוצה להעניש את אותו צדוקי היה נפרע ממנו בעצמו ולכן הבין שנדרש ממנו שלא להשתמש בכעסו של ה' כדי להרע אפילו למי שמתריס כנגד ה' ותורתו ( ענ"ד)

ד.אם היה צדוקי והקניט את ריב"ל מדוע אין זה ראוי לעשות כן ולהענישו על מעלליו?
ההוא צדוקי דהוה בשבבותיה דריב''ל כו' לאו אורח ארעא. אף על גב דהצדוקים וכו' מורידין ולא מעלין. היינו בידי אדם אבל בידי שמים לאו אורח ארעא להענישם ולהטריחם ולהורגם בידי שמים שלא כדרך בני אדם. ואי גרסינן הכא עובד כוכבים ניחא דקאמר התם העובד כוכבים ורועי בהמה דקה לא מעלין ולא מורידין:  (תוספות,ד"ה ההוא,שם)

ה.מה היה ראוי אם כן שיעשה עם אותו צדוקי?
על אף שסבל הרבה מאותו מין, בכל זאת לא היה לו לבקש רעתו,אלא היה לו להתפלל עליו שיחזור בתשובה(ע"פ מצפה איתן, מתוך פירוש שוטנשטיין,שם)

ו.על מה מוסב הפסוק ורחמיו על כל מעשיו?
אין זה דרך ארץ לאסור את התרנגול בכרעי המיטה שע"י זה צערו רב שאינו יכול לילך כחפצו לכאן ולכאן וזהו שנאמר ורחימיו על כל מעשיו (ע"פ עץ יוסף,מתוך פירוש מתיבתא)

 ז.מדוע לא טוב לצדיק שיענשו על ידו?
וא''ר יעקב בריה דבת יעקב כל שחבירו נענש על ידו אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב''ה...אלא מהכא {משלי יז-כו} גם ענוש לצדיק לא טוב אין לא טוב אלא רע(שבת,קמט,ע"ב)

תענית כג,ע"א: חוני המעגל

תנו רבנן: פעם אחת יצא רוב אדר^א ולא ירדו גשמים.
שלחו לחוני^ב המעגל^ג : התפלל וירדו גשמים! התפלל ולא ירדו גשמים^ד.
עג עוגה^ה ועמד בתוכה, כדרך שעשה חבקוק הנביא^ו, שנאמר "על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור" וגו'. אמר לפניו: רבונו של עולם! בניך שמו פניהם עלי, שאני כבן בית לפניך, נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך.
התחילו גשמים מנטפין.
אמרו לו תלמידיו: רבי, ראינוך ולא נמות. כמדומין אנו שאין גשמים יורדין אלא להתיר שבועתך.
אמר: לא כך שאלתי, אלא גשמי בורות שיחין ומערות. ירדו בזעף, עד שכל טפה וטפה כמלא פי חבית. ושיערו חכמים שאין טפה פחותה מלוג.
אמרו לו תלמידיו: רבי, ראינוך ולא נמות. כמדומין אנו שאין גשמים יורדין אלא לאבד העולם.
אמר לפניו: לא כך שאלתי, אלא גשמי רצון ברכה ונדבה. ירדו כתיקנן, עד שעלו כל העם להר הבית מפני הגשמים.
אמרו לו: רבי, כשם שהתפללת שירדו, כך התפלל וילכו להם.
אמר להם: כך מקובלני שאין מתפללין על רוב הטובה. אף על פי כן, הביאו לי פר הודאה. הביאו לו פר הודאה. סמך שתי ידיו עליו, ואמר לפניו: רבונו של עולם! עמך ישראל שהוצאת ממצרים^ז אינן יכולין לא ברוב טובה ולא ברוב פורענות, כעסת עליהם - אינן יכולין לעמוד, השפעת עליהם טובה - אינן יכולין לעמוד, יהי רצון מלפניך שיפסקו הגשמים ויהא ריוח בעולם.
מיד נשבה הרוח ונתפזרו העבים, וזרחה החמה, ויצאו העם לשדה והביאו להם כמהין ופטריות.
שלח לו שמעון בן שטח: אלמלא חוני אתה - גוזרני עליך נידוי^ח.... אבל מה אעשה לך שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך, כבן שמתחטא על אביו ועושה לו רצונו. ואומר לו: אבא, הוליכני לרחצני בחמין, שטפני בצונן, תן לי אגוזים, שקדים, אפרסקים, ורמונים - ונותן לו. ועליך הכתוב אומר ישמח אביך ואמך ותגל יולדתיך. (תענית כג,ע"א)

עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָבֹא {כ} עַל הַצִּבּוּר, מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן, חוּץ מֵרוֹב גְּשָׁמִים {כא}. מַעֲשֶׂה שֶׁאָמְרוּ לוֹ לְחוֹנִי הַמְעַגֵּל, הִתְפַּלֵּל שֶׁיֵּרְדוּ גְשָׁמִים. אָמַר לָהֶם, צְאוּ וְהַכְנִיסוּ תַנּוּרֵי פְסָחִים {כב}, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִמּוֹקוּ {כג}. הִתְפַּלֵּל, וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. מֶה עָשָׂה, עָג עוּגָה {כד} וְעָמַד בְּתוֹכָהּ, וְאָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בָּנֶיךָ שָׂמוּ פְנֵיהֶם עָלַי, שֶׁאֲנִי כְבֶן בַּיִת לְפָנֶיךָ. נִשְׁבָּע אֲנִי בְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן, עַד שֶׁתְּרַחֵם עַל בָּנֶיךָ. הִתְחִילוּ גְּשָׁמִים מְנַטְּפִין. אָמַר, לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי, אֶלָּא גִּשְׁמֵי בוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. הִתְחִילוּ לֵירֵד בְּזָעַף. אָמַר, לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי, אֶלָּא גִּשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה {כו}. יָרְדוּ כְתִקְנָן, עַד שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים {כז}. בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ, כְּשֵׁם שֶׁהִתְפַּלַלְתָּ עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּרְדוּ כָּךְ הִתְפַּלֵּל שֶׁיֵּלְכוּ לָהֶן. אָמַר לָהֶן, צְאוּ וּרְאוּ אִם נִמְחֵת {כח} אֶבֶן הַטּוֹעִים. שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח, אִלְמָלֵא חוֹנִי אַתָּה, גּוֹזְרַנִי עָלֶיךָ נִדּוּי. אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לְּךָ, שֶׁאַתָּה מִתְחַטֵּא לִפְנֵי הַמָּקוֹם וְעוֹשֶׂה לְךָ רְצוֹנְךָ כְּבֵן שֶׁהוּא מִתְחַטֵּא עַל אָבִיו וְעוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ. וְעָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר (משלי כג), יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ:

(תענית פרק ג משנה ח)

א.מהו הרקע למעשה חוני המעגל?
(בעשרים ביה צמו עמא על מטרא ונחת להון) .בכ"ב,אחר שעברו ג' שנים ולא המטיר, ריחם ה' על הארץ ונענה.מפני שהיה רעבון ובצרת בארץ ישראל ולא ירדו להם גשמים ג' שנים זו אחר זו , עד שירד חוני המעגל לפני התיבה , והתפלל וירדו גשמים . יום שירדו גשמים עשאוהו יום טוב שאין הגשמים יורדים אלא בשביל ישראל (מגילת תענית,חודש אדר)

ב.מדוע לא באו גשמים בתפילתו הראשונה של חוני המעגל?
אמר רבי יוסי בי רבי בון שלא בא בענוה (ירושלמי תענית פרק ג הלכה ט )
בזה שאמר להם {ע"פ לשון המשנה} הכניסו תנורכם הראה שהוא בטוח שתתקבל תפילתו ואין זה דרך ענווה (ע"פ פני משה,מובא בילקוט ביאורים, מתיבתא על תענית)

ג.מדוע נקרא חוני?
חוני נקרא על שם החנינה,על שם החן שהקב"ה מוצא בישראל אף בשעת החטא וחוננם חינם.(אנשי הגשם,ע"מ 39)

{יש לומר שאף על פי שגם על נח נקשר עניין החן "ונח מצא חן בעיני ה'", מכל מקום אצל נח החן היה חד כיווני, רק בעיני ה' הוא מצא חן אבל לא בעיני בני אדם אבל האידאל האמיתי הוא למצוא חן 'בעיני א-לוהים ואדם' ולכן התהפך שמו לנח ולא חן.חוני אינו נקרא חן כדי שלא תזוח עליו דעתו על כך שהוא כ"כ אהוב גם על אביו שבשמים וגם על עם ישראל ולכן נשתנה שמו לחוני מלשון החן שלי } (ענ"ד)

ד.מדוע נקרא המעגל?
וביוחסין מביא בשם רב צמח גאון שהיה מעיר מגלו (תולדות תנאים ואמוראים,ערך חוני המעגל)
דעגיל להו מיעגל. ... מיעגל צירקל''א כדקרינן חוני המעגל על שם עוגה (תענית דף יט.): (רש"י,מנחות צד,ע"ב)

...ואולי המעגל על שום מקצועו של חוני, שהיה חופר שוחות סביב העצים לריכוז מי הגשמים, ועקב מלאכתו, היה רגיש וכואב עם הציבור את הבצורת הממושכת. יש שסברו שמעגל הוא מלשון מעגלה, אבן כבדה בצורת גליל, שנועדה לשטח את הגגות לפני הגשם, כדי שלא יחדרו גשמים לבית. במשנה במסכת מכות פרק ב' מ"א שנינו: "היה מעגל במעגלה ונפלה עליו... הרי זה גולה.." המשנה מדברת על ההורגים נפש בשגגה וחייבים גלות. הדוגמא הראשונה היא אדם שטייח גג בסיד, והשתמש במעגילה כלומר באבן, כדי ליישר ולשטח את הטיח. מכאן, שמעגל הוא אדם העוסק בטיוח גגות, וזו הייתה מלאכתו של חוני. פרנסתו של מטייח הגגות הייתה תלויה בירידת גשמים. חוני ראוי להיות שליח ציבור על הגשמים כיון שפרנסתו תלויה בגשם.(ע"פ אתר דעת, מכללת הרצוג)

ה.מה בא לרמז המעגל שעשה חוני?
... יובן עוגה בעיגול היא דוגמת הגלגל שהוא מתהפך , כן תתהפך להם מידת הדין למדת רחמים. או ר״ל אם נגזר להם בר"ה גשמים מועטים, גלגל להם גשמים שפסקת בארץ העמים ( בן יהוידע,שם)

ו.מה למד חוני ממעשה הנביא חבקוק?
עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה וְאֶתְיַצְּבָה עַל מָצוֹר וַאֲצַפֶּה לִרְאוֹת מַה יְדַבֶּר בִּי וּמָה אָשִׁיב עַל תּוֹכַחְתִּי: (חבקוק ב,א)
מאי מצור? מלמד שצר צורה ועמד בתוכה, ואמר: איני זז מכאן עד שתודיעני דבר זה (אריכות הגלות)... (מדרש שוחר טוב ז,יז)
על משמרתי אעמדה. עג עוגה חבקוק ועמד בתוכה ואמר לא אזוז מכאן עד שאשמע מה ידבר בי על שאלתי זאת למה הוא מביט ורואה בהצלחתו של רשע ומה אשיב אל הבאים להתווכח לפני :(רש"י,שם)

באותה שעה עג משה עוגה קטנה ועמד בתוכה, וביקש רחמים עליה, ואמר: איני זז מכאן עד שתתרפא מרים אחותי. שנאמר: {במדבר יב} 'אל נא רפא נא לה'. (אבות דרבי נתן, פרק תשיעי)

ז.מדוע לא תלתה הגמרא את מעשה חוני במעשה משה?
משה מתפלל על אחותו שחטאה ואינו מוכן לזוז מהעוגה עד 'שתתרפא מרים אחותי'.חשוב למשה להדגיש שמרים אחותו על אף שהקב"ה ודאי יודע זאת. הסליחה נשענת על האחווה בין משה למרים ועל הערבות ההדדית הקיימת בינהם.
חבקוק מתפלל על כלל ישראל והוא מדגיש את כבודם של ישראל כבנים לעומת רשעות אומות העולם.כשמבקשים על כלל ישראל באמת מעומק המבט של בנים למקום,אפשר לעוד עוגה, וכך אף בסיפורנו על חוני המעגל.(אנשי הגשם,ע"מ 38)

ח.מפני מה הזכיר את יציאת מצרים? כי אז ה' נהג בהם כבן מפונק( "ה' ילחם לכם")
י״ל למה ליה למימר אשר הוצאת בענין זה, ונ״ל בס"ד כוונתו לומר אל תאשים אותם על אשר הם מתחטאים לפניך כבן המתחטא לפני אביו אלא זה הדבר אתה סבבתה להם שנהגתה עמהם כמנהג האב עם בנו יחידו שמחבבו ביותר ועושה רצונו אע״פ ששואל שאלות הפכיות ורחוקות והסברת להם פנים הרבה שעל ידך היו כבן המתחטא לפני אביו ( בניהו, שם)

ט.מה היתה טענתו של שמעון בן שטח כלפי חוני?

1.שלא יהיה מצב שיש 2 חכמים שנבעים האחד להפסיק גשמים והאחד להוריד ואז יהיה חילול ה':
שאלמלא היו שנים כשני אליהו. גזירת עצירת גשמים ומפתח של גשמים בידו של אליהו גרסינן: לא נמצא שם שמים מתחלל. בתמיה שאליהו נשבע חי ה' אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי (מלכים א י') ואתה נשבע שאין אתה זז עד שירדו גשמים: נמצא שם שמים מתחלל על על ידך. דזה או זה בא לידי שבועת שוא: (רש"י,שם)

2.על הטרחת הקב"ה כל פעם מחדש על כיוון "עוצמת" הגשם:

צריך אתה להתנדות. לפי שהטריח לפני המקום על עסק גשמים לא כך שאלתי כמה פעמים וכבוד המקום כבוד הרב הוא(רש"י,ברכות,יט,ע"א)